קלף טארוט - קלף העוצמה 

קלף העוצמה  מסיים טרילוגיה של 3 קלפים חשובים העוסקים בנתיב הרוחני. אם תרם קראתם את המאמר על קלף הנאהבים, אני ממליץ לכם לחזור ולקרוא אותו כיוון שייתכן ותתקשו להבין כמה מושגים במאמר זה.  בסיום המאמר העוסק בקלף הנאהבים נותרתם עם בשורה מרה והיא כי החיים הנם כישוף שחור וכי כל מה ענו עושים הכרוך במאמץ הנו בחזקת חשוד כי אנו אונסים אותו להיכנס אל הנתיב שלנו. כמו כן ציינתי כי למעשה  אלו הם החיים וכי אנו צריכים לנהוג בהם כך, תוך כדי שאנו מודעים, ומחכים לשלב בו תהיה לנו מספיק אנרגיה כדי שהדברים יתרחשו מאליהם וללא מאמץ.עכשיו, בקלף העוצמה, זה הזמן לדבר על אותה האנרגיה המאפשרת לנו לעשות את הדברים ללא מאמץ, המאפשרת לנו להכניס את מה שנכון לנו אל חיינו. אנרגיה זו נקראת - העוצמה.

החומות המגנות עלינו בפני העולם האמיתי  -

 כדי להבין מהי אנרגית העוצמה, עלינו להבין תחילה את המיתוס הקשור עם העולם הקדום הטוען כי העולם אינו נראה כפי שאנו רואים אותו. המיתוס טוען כי בתחילת תקופתו של האדם, האדם הקדמוני ראה עולם אחר. הוא ראה את העולם בדיוק כפי שהוא, כאשר כל דבר וכל ישות הוא שדה אנרגטי שלכאורה מחליף את הצורה הפיזית הקיימת כיום. כיוון שלכל מה שהיה קיים לא היה גוף פיזי, האדם הקדמון לא ראה את הגוף הפיזי אותו אנו רואים היום, אלא שדה אנרגטי שהיה נראה כאוסף של סיבים מוארים.

האדם הקדמוני לא היה החזק מבין כל מה שהיה קיים והיו צורות חיים, שהיו חזקות לאין שעור מן האדם וכיוון שמערך האנרגיות שלנו היה חשוף, הבעיה המרכזית של האדם הקדמוני הייתה לשמור כי לא תהיה התנגשות בין החללים האנרגטיים, שכן זו יכולה להוביל לאסון. לכן התפקיד החשוב של האדם הקדמוני היה לשמור שלא יחדרו לנתיב שלו ובסופו של דבר, השמירה על הנתיב הפכה להיות הדבר המרכזי החשוב בחיי האדם הקדמוני.

אנו כבר יודעים כי כל דבר הקיים בעולנו נכנס תחילה לנתיב שלנו כהוויה אנרגטית, ולאחר מכן הוא מתממש וכך האדם הקדמוני פעל: אם הוא רצה ללכת לנהר ושם הוא היה פוגש נמר, הרי שההוויה האנרגטית של האירוע צריכה כבר הייתה להיות בנתיב שלו ולכן או שהוא היה ממתין להיעלמותו של הנמר מהנתיב וממהר ללכת לנהר לאחר מכן, או שהוא היה עושה שימוש באותו הכוח הנקרא "עוצמה" דרכו הוא הכניס או הרחיק דברים מהנתיב. במהלך הזמן האדם התעייף מעמידה על המשמר כל הזמן. השמירה על הנתיב הייתה עבודה קשה ואינטנסיבית מידי, לכן הוא בנה סוגים של חומות, אשר מגינים עלינו ועוזרים לנו להרחיק את ההוויות השונות מנתיב החיים, במאמר זה אני בוחר להתייחס לשניים מהן, אשר לדעתי הן חשובות יותר.

החומות הפיזיות:   תפקידן של החומות הפיזיות הוא לשמור על העולם כפי שהוא, ליצור קיבעון. לדאוג שלא יהיו שינויים ושהכל יהיה ברור. אלו החומות אשר יצרו סדר והגדרות ברורות בעולם שלנו כגון כוח משיכה, הגדרות ברורות של איך העולם נראה, ואיך הכל צריך להתנהג. דרך חומות אלו הצליח האדם הקדמוני לבנות לא רק מערכת חוקים, אלא גם ליצור את עולם החומר (העולם הפיזי) כפי שאנו מכירים היום. חומות אלו הם שיצרו את גדרות, קירות, מבנים וכדומה אשר מגנים עלינו בפני העולם החיצוני. גולת הכותרת של תהליך זה הוא היוצרות הגוף הפיזי שהנו חומת המגן החשובה שאינה נותנת לדבר לחדור: לא לדברים פיזיים ולא לדברים רוחניים.

הגוף הפיזי הוא המנגנון שבעזרתו אנו לא רק רואים את העולם כיום, אלא הוא זה השומר על יציבות עולם זה וכך באופן מסודר ומאורגן כאשר אנו נתקל לדוגמא במפגש עם ישות אנרגטית (מדריך רוחני) הגוף הפיזי "יבטל" את הנוכחות הזו ולא יאפשר לנו לראות את מה שמעבר לפיזי.

חומות של אגו:   תפקידן של חומות אלו הוא "לבטל" את כוחן של צורות הקיום האחרות. זה אולי מפתיע, אבל רוב צורות החיים חזקות בהרבה מאתנו. מפגש עם יתושים, דבורים, צמחים שונים הנראים לנו "חסרי ערך" עלול היה להסתיים רע אם לא היו קיימות החומות האלו. חומות האגו עוזרות לנו "לבטל" את כוחן של הישויות ובכך לא לאפשר להם לחדור אל הגוף האנרגטי שלנו. לכאורה אנו מאמינים כי יתושים ודבורים, למשל, חסרי ערך וחלשים וכך נבנתה חומה המרחיקה את היתושים מנתיב החיים שלנו.

ישנם צורות חיים שעוצמתם חזקה ביותר ואיננו יכולים לבטל את כוחן בעזרת החומות שאנו בונים. כאן אמנם אנו נעזרים בחומות הפיזיות אשר מגנות עלינו חלקית בפני המפגש ביניהם, אולם חיות כגון, נחשים, עכבישים ארסיים, נמרים, הנם בעלי עוצמה וכוח רבים ואיננו יכולים "לכפות" עליהם צורה נחותה או חסרת חשיבות ולכן המפגש עמם הוא מפגש מאיים בו אנו חווים את תחושת הפחד הפרימיטיבי וללא החומות הפיזיות סביר להניח כי הוא היה מסתיים ברע.

למרות זאת לא אצל כולנו החומות מגינות במאת האחוזים ועדיין בכל שנה, למשל, מתים עשרת אנשים ממפגש עם יתושים או דבורים.

אז מהי העוצמה?   העוצמה היא מקור האנרגיה שלנו. ממנה הכול נובע – גם כוח החיים שלנו. כאשר העוצמה נגמרת אנו מתים. בטבע תהליך המוות הנו מהיר יותר – עץ שנגמרה לו העוצמה יוכה על-ידי ברק או יאכל על-ידי טרמיטים. כאשר לאדם נגמרת העוצמה הוא אמור למות מיתת נשיקה.

העוצמה היא הכוח אתו אנו שולטים על נתיב החיים שלנו. בזכותו הדברים הנכונים קורים בזמן הנכון. כשיהיה לנו מספיק עוצמה הכול יהיה בשליטה. קלף הנאהבים הציג את נתיב החיים, את הצורך באנרגיה השולטת בנתיב זה ואת ההבדלים בין הכישוף השחור וכישוף הלבן. המסקנה בקלף הייתה כי אנו צריכים לשאוף לצבור מספיק עוצמה כיוון שכאשר תהיה לנו מספיק עוצמה הדברים יקרו לבד ללא צורך בהתערבות אלימה.

נשמע כאילו הכול בסדר. יש לנו עוצמה ולכן צריכה להיות שליטה על חיינו, אלא שהאמת רחוקה מלהיות כזו. לאדם המודרני יש בעיה. החומות הנפלאות האלו שמגינות עלינו מפני העולם האימתני והקשה לא נוצרו יש מאין. הם תוצאה של העוצמה. כדי לבנות את החומות האדם המיר את העוצמה שיש בו לחומות וכל חומה מאלפי החומות הקיימות בנו "לוקחת" מאתנו עוד ועוד מהעוצמה שיש לנו. כך, ככל שהחומות הפכו יציבות יותר וקבועות כך לא נשארה לנו עוצמה לה אנו זקוקים כדי לשלוט על נתיב החיים שלנו.

כך בפועל, האדם המודרני כמעט מוותר על זכותו לשלוט על נתיבו בגלל החומות. בפועל נשאר לנו מעט מאד עוצמה כדי ליצור קסם לבן שיאפשר לדברים הנכונים לקרות בחיינו, לכן אנו עוסקים רוב הזמן בכישוף שחור ורוב האירועים בחיינו מתרחשים תוך כדי מאמץ ליצור אותם. ברור כי חלק מהאירועים הללו אינם נכונים לנו. לא נשאר לנו מספיק עוצמה כדי ליצור מציאות בה הדברים זורמים לכיוון הנכון מעצמם, ולכן המאמץ והטעויות.

איך צוברים את האנרגיה אתה אנו שולטים על נתיב חיינו? 

 על מנת לתת לעוצמה שבנו לגדול אנו צריכים "להוריד" חלק מן החומות ולעשות מאמץ מיוחד בכל הקשור לחומות של האגו. אנו צריכים להתחיל לקבל את העובדה כי העולם לא נראה כפי שהוא נראה. אנו צריכים להיות מודעים וערים לכך שיש דברים מעבר (החומה הראשונה), והכי חשוב – האגו (החומה השנייה). אם נצליח "להוריד" את האגו הקיים בנו, או להוריד כל חומה - נרוויח עוצמה. זה אולי לא פשוט, אבל זהו התהליך החשוב והמרכזי בחיי החניך הצועד בדרך השוטה, זה מה שיהפוך אותו למאסטר ומאוחר יותר למואר.

לשוטה אין אגו. הוא אינו מזלזל ביצורים קטנים ממנו ואינו רואה את עצמו חשוב מהם. השוטה אינו רואה את העולם כמובן מאליו ולכן נותן כבוד ומשקל לכל אירוע המתרחש בחייו, הוא מתבונן בו ולומד ממנו. השוטה יודע להתבונן על הטבע – הוא למד להכיר את המסרים שהטבע נותן לו, והוא מקבל את השינויים הקיימים בטבע ולומד ומתפתח מזה.

הכותב:   © מנדלבוים שגיא. מטפל בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.